אליהו נולד בטבריה שם התחיל את לימודיו "בתלמוד תורה" והמשיך בבית הספר העממי. מגיל צעיר נתגלתה בו נטייה לתחום המוסיקלי. כבר בגיל שתים עשרה ניגן במפוחית פה, תופף בתופים וליווה בנגינתו את ריקודי "הצ'רקסיה" ו"הקרקוביאק" בצריף הצופים בטבריה.      בנעוריו התחנך בחברת הנוער ב"עין חרוד" וב"רמת יוחנן". לאחר שנים אחדות עבר לקיבוץ "אלומות", שם פגש את שמעון פרס.      בתחילת המלחמה גויס לפלמ"ח ועם הקמת צה"ל שירת ביחידת חבלנים. יותר מאוחר עבר לנגן על חליל צד בתזמורת צה"ל המתהווה והופיע עמה ברחבי הארץ.      בקיבוץ רמת יוחנן פגש את מתתיהו שלם ולאה ברגשטיין שקרבו אותו עוד יותר למחול ולזמר העממי. נוצר ביניהם קשר חם ורק טבעי היה שאליו יחבר בין המחול והמוזיקה. באווירה המיוחדת של רמת יוחנן ובעידודם של מתתיהו ולאה התקיימו בקיבוץ, מידי יום שישי, ערבי ריקוד בהם תרם ואליהו את חלקו בנגינה, תיפוף, ריקוד והרבה רוח ישראלית ושמחה. מתתיהו שגילה את כישוריו של אליהו שלח אותו לתל-אביב ללמוד במדרשה למורים למוזיקה.      התקופה שלפני מלחמת השחרור הייתה התקופה המאושרת בחייו ומלאת פעילויות יצירתיות. הוא למד מוסיקה ורקד בלהקת "ענבל", במקביל ניגן בחליל צד בכל הזדמנות (והיו רבות...), השתתף בקורסים של גורית קדמן, רקד בלהקת "הפועל", השתתף בחוגים לריקודי עם, במקומות שונים. אליהו לא רק ניגן ומנגן בחלילים שונים הוא אף מתקין אותם במו ידיו. חלילים מסוגים שונים, מקני סוף ועד צינורות מתכת.      אליהו חיבר ריקודים רבים הנרקדים ברחבי הארץ והעולם, אך רק ריקוד אחד ללחן אחד שלו הוא חיבר גם ריקוד - "ארץ זבת חלב ודבש". שיר זה התפרסם כבר בשנות ה-50 והוא נהג לשיר אותו ליד המדורה. נקודות נוספות הראויות לציון בדרכו האמנותית: * הדרכה במחנה "בלו סטאר" בניהולו של פרד ברק. * הרקדות אזוריות בסמינר הקיבוצים בטבעון, שם החליף את שלום חרמון. * הרקדות בחוגים בעיריית חיפה. * הוראת מוזיקה בבתי הספר ובסמינר הקיבוצים. * שעורי אורח באולפנים להכשרת מדריכים לריקודי עם ובהשתלמויות למיניהן. * סיורים ברחבי הארץ "משובצים" בקטעים מהמקורות ובשירים וריקודים ישראליים.      "האני מאמין" של אליהו הוא שהשיר והריקוד מהווים חטיבה אחת והם שני צדדים של אותה מטבע. לכן יש לחזק את השיר וללמדו עם המלים. לדבריו "ריקוד המלווה בשירה ונגינה חיה (ללא מיקרופונים ושינויי מהירות), משרים אווירה ישראלית שורשית ונעימה".